? מיהו ווינר אמיתי                      

.גירסה אחת אומרת כי כ שהטכניקה שלך מושלמת  או כמעט. זה פשוט לא משנה.

 לימדתי מאות שחקנים לנצח עם הנשק שיש להם, כאשר שיניתי את דרך החשיבה שלהם. בכירי המקצוענים אינם בהכרח הטכניים ביותר, הפיזיים, המהירים ביותר וכו'.  

 אך הם למדו בעזרת חשיבה נכונה לנצח יריבים שטכנית עולים עליהם ופיסית חזקים מהם. אתה יכול ללכת בעקבותיהם .

הבהרות בנושא "ווינר" WINNER))

בהקשר לטניסאים/יות

כותב המאמר – איציק פרמט, ראש תחום טניס בבי"ס ךמאמנים, מכון וינגייט

המאמר מושפע מהרצאה ושיחה עם המומחה יהודה שנער.

הנחת יסוד – אנו תמיד מחפשים את ה"ווינר", את הטניסאי/ת שיצליח ברמות הגבוהות ביותר.

הנחה מקדימה – אין סיבה שלא יימצאו בקרבנו טניסאים מעולים שיהיו "ווינרים", כפי שאנו מוצאים בהרבה שטחי חיים.

כיצד אנו מבחינים ב"ווינר" ? בדרך כלל זה בדיעבד, כלומר, כשהוא "מספק את הסחורה".

השאלה המתבקשת > מה יש בו שאין באחרים ?

אפשרויות > "לוקח סיכונים" = רבים לוקחים סיכונים ולא מגיעים ליעד..

                   "כוח רצון" = ברור שנדרש, אך זה לא מספיק..  

                   "עקביות" = מאוד נדרשת, אך אינה מאפיין אולטימטיבי

                   "שליטה על הביצועים" = מאפיין חיוני ביותר, אך שוב רבים הם

                   השחקנים שהגיעו לשליטה טכנית מצוינת ולא הפכו "ווינרים"..

                   "מנת משכל" ( I.Q ) ?   כשרון  ?  ניסיון ?

                  כל גורם, וכולם יחד,  יכולים  לעזור ולתרום, אך אף אחד מהם לא

                  מבטיח שמדובר ב"ווינר".

מאפיין עיקרי = היכולת לתת את מה שיש לך גם במצבי לחץ (בשיאה של תחרות..)

בהגדרה = משיג את התוצאות גם בעת מבחן, על פי הקריטריון שהוצב לו.

הסבר > שחקן הציב מטרה והשיגה, גם תחת לחץ,  הוא "ווינר".

             לדוגמא : קבע לעצמו אתגר להגיע למעמד של בין ה-20 הראשונים

                           לגילו, והצליח.

כאן חשוב לציין כי כל שחקן שרוצה להיות "ווינר" חייב לחשוב במונחים של הצלחה ולא במונחים של "העיקר ההשתתפות..".

מי יכול להיות "ווינר" ? > אדם ש"נולד" כזה?,  אדם שרוכש את הכלים המתאימים?  או , וכפי הנראה זו התשובה, שילוב של שניהם,

התנאי העיקרי הוא – הפעלת החשיבה , ותמיד – כדברי חז"ל -  "סוף מעשה במחשבה תחילה".

פרוט נושא "החשיבה" :

-         חשיבה מעשית – מוחשית – עניינית – אפילו כשיש צורך בפעולה וירטואוזית, לכאורה, היא מתקיימת בזכות חשיבה מקדימה.

-         חשיבה מעשית  מאפשרת ל"ווינר" לדעת בדיוק מה קורה איתו בכל מקום ובכל מצב.

-          

-         חשיבה מעשית מכוונת את ה"ווינר" לא להיכנס למצבים שאינו יודע איך יצא מהם, והתוצאה הישירה מחשיבה כזו היא מינימום טעויות.

-          

-         חשיבה מעשית משתדלת לא להכניס את החושב "לפינה" ואם הוא נכנס אליה בעל כורחו, הוא ידע לזהות אותה (מצב לחץ, למשל) ויחשוב כיצד לצאת ממנה הכי טוב שהוא יודע, שהוא מסוגל.

-          

-         אך,כאמור, הוא יודע מראש מה עליו לעשות כדי להגיע

-          

-          לכמה שפחות מצבי לחץ.

התנהגות מנצחת היא תוצאה של חשיבה מעשית. התנהגות כזו לא באה מעצמה. ה"ווינר" האמיתי יודע שעליו לפתח מודעות גבוהה וביקורת עצמית מול התנאים שיפגוש בשטח ולעמול הרבה כדי לייצר התנהגויות מצליחות. לדוגמא :

-         מה גרם לאובדן הנקודה ?

-         מה עליו לעשות כדי לזכות בנקודה ?

-          

במילים אחרות –

• ה"ווינר" האמיתי הוא אדם מאד מציאותי, יודע שאינו מושלם, אך גם יודע מה אצלו דפוק! , מה הוא יכול לשפר, ואיך הוא יכול לפצות (אם הוא לא הכי מהיר, למשל) וע"י כך יתקרב לשלמות שהוא מסוגל להגיע אליה.
• ה"ווינר" האמיתי נמצא כאן ועכשיו, מתחקר עצמו, מנסה לחשוב ולתקן תוך כדי העשייה ולא רק אחרי כן, ומדובר בכל המישורים – הטכני, הטקטי והאסטרטגי. זוהי התנהגות מנצחת והוא נצמד רק אליה

.

ה"ווינר" האמיתי הוא אדם שרוצה להצליח אך הולך לקראת ההגשמה בעיניים פקוחות ומגדיר לעצמו את מה שהוא הולך לעשות ואת מה שהוא הולך להשיג..

1. ה"ווינר" האמיתי הוא טיפוס "מכור" להצלחה, וכשטעם ממנה ירצה עוד ..    
2. ה"ווינר  האמיתי"  מכין היטב את התנאים איתם ינצח, וכאמור, כתנאי מוקדם, מגדיר את התנאים להצלחה, בונה אותה עד שמגיע שלב המימוש, אם במישור הטקטי או הטכני.
3.  
4. ה"ווינר" האמיתי  נוטה לשלמות מסוימת, מעין "פרפקציוניסט" זהיר שיודע בדיוק לקראת מה הוא הולך, ומתי הועודהזדמנות בשלה, ולא נופל למלכודת של "שלמות יתר (OVER PERFECTIONISM) .
5.  
6. ה"ווינר" האמיתי   מחפש את ההצלחה – בכל מצב ובכל פעולה, פשוטה יותר או מורכבת יותר, אם במשחק ואם באימון...
7.  
8. עוד על מימוש תכונת ה"ווינריות" :
9.  
10. הכל מחושב! גם כשלוקחים סיכון, הוא "מחושב" עם אחוזי הצלחה טובים..
11. "ווינר" ממשיך עם מה שעבד עד עכשיו, נצמד למה שעובד, למה שהולך, לידוע.
12. אפילו אם דרך זו נראית משעממת, אם היא מצליחה היא מהנה , כי ההצלחה מהנה.
13. אין צורך להראות לכולם כמה שאתה "מוכשר", כי לעתים, הדחף להראות, כביכול, כמה ששחקן "מוכשר"  גדול מהיכולת לבצע... ההצלחה היא הדחף העיקרי.
14.  

כאן המקום להביא את הקונפליקט הפנימי בכל קבלת החלטה – מעין התנגשות בין דחף לבצע דברים ראוותניים, לבין השכל המכתיב ביצועים יותר משעממים. ה"ווינר" רואה לפניו רק את המטרה, ובפסגתה הרצון לנצח כמטרת על, כשההנאה היא בניצחון, בפרס ובגביע.

קשיים בדרך למטרה :

לעתים לא הולך במה שעושים, וכדי להתגבר על כך יש כמה אפשרויות :

-         הדרך כרוכה בהרבה התמדה וסבלנות, ללא וויתורים, ואז מתפתחת גם תכונת אי הוויתור! ייתכן גם ששחקן פיתת תכונה שנראית לו מתאימה, ולוקח זמן עד שיהפוך אותה לתכונה מנצחת.

מהי הדרך היעילה להתאמן.

1. אימון נכון עוסק בבניית מצבים במטרה לעשותם "מנצחים". האם ניתן להמליץ על דרך אימון  מסוימת ? בניתוח דרכים בהם פעלו "ווינרים" הוכח כי ההשקעה, ההתמדה ושאר התכונות שהוזכרו מקבלים ביטוי חיצוני, וגם לא חיצוני, שונה אצל כל "ווינר", ולמעשה השחקן, בעזרת המאמן, צריך להתאים את שיטות האימון שלו לתכונותיו הבסיסיות, שהן שונות מתכונותיו של כל אדם אחר. כי מה שיכול להתפרש אצל הזולת כזלזול או אפטיות , נעשה בעצם במלוא הרצינות, ההתמדה ותשומת הלב.
2. התכונה, כביכול, המנוגדת ל"ווינר" היא "לוזר". אך, למען האמת, אין ממש חיה כזאת. כל אדם שעולה לשחק רוצה לנצח. השאלה היא רק אם הוא פועל לפי העקרונות הנכונים, כלומר, נצמד למה שעובד.

1. שמירת מומנטום – לחזור ולשמר את מה שעשית נכון. זה יעזור, או שהכול יקרוס, בעיקר במצבי לחץ, כשפתאום אינך יודע בדיוק מה לעשות? הגיע מצב שלא היית בו! הפתרון – תעשה בדיוק את מה שאתה כבר יודע, אותו דבר!

 במידה וזה "לא עובד" – תשנה. שינוי יכול לעבוד טוב רק אם תפעיל חשיבה שבבסיסה מעין תחקור עצמי מתמשך תוך כדי הפעילות ובסופה. כאן קיימים יחסי גומלין בין התחקור שמוביל לתדרוך עצמי אשר מוביל שוב לתחקור – האם השינוי, הדרך השונה עובדת!

זה מעין תהליך שיכול להיראות כך :

>> תחקור = תפיסת מצב  = מה הבעיה ? 

>> תדרוך = מה לעשות ?

>> ביצוע = ככל שאתה מוכן יותר טוב לביצוע השינוי סיכוייך גדלים !

>> תחקור = מעין משוב – האם זה עבד ?

1. כל האמצעים (הספורטיביים..) כשרים כדי לנצח. אחת האפשרויות – לתקוף את הביטחון של היריב ואז כולך מרותק וממוקד למחשבות בכיוון הזה שבמרכזן הצורך בניצחון. אתה בא לנצח!  לדוגמא :

א.    לשחק יותר על שמירת כדור..

ב.     ליצור לחץ אפקטיבי על היריב בעזרת משחק התקפי

ג.      לעבור למשחק הגנתי מבוקר

ד.     התקפה טקטית נבונה הבנויה על חולשות היריב

ה.    אם קשה לאתר חולשות ניתן לערער את החשיבה שלו ע"י פעילות מפתיעה, כמו לחבוט לצד ההפוך מכיוון
       הריצה שלו, לתפוס אותו בחוסר איזון, או לחבוט לפתע כדור קצר, לעבור במפתיע מחבטות סיבוב עלי לחבטה
       חתוכה מאוד וכו'..

כאן כדאי שוב להדגיש כי הדוגמאות שהובאו לעיל ואחרות לא באות מעצמן ברגע של הברקה או יצירתיות. החשיבה וכן גם השינויים המתבקשים במהלך משחק הם פרי של –

שיטת אימון – הפועלת לפי עקרונות של :

אימון על הפעלת מיומנויות מנצחות, כלומר, על מצבי משחק שמייצרים הזדמנויות. על מצבים כאלה עובדים באימונים מתוכננים, בדרגות קושי מתאימות ליכולתך (ברמה האישית) ולצרכים שעשויים להתגלות בתחרויות (ברמה הכללית) וכן יש לקיימם במינון נכון.

-         אלה הם אימונים במצבי התקפה,

-         במצבי הגנה

-          

-         וכן  במעברים מהגנה להתקפה (לעתים ההתקפה זו ההגנה הטובה ביותר)

-          

-         אימונים מיוחדים להצלת כדורים במצבי חרום – כי כל כדור שאתה עוד יכול להחזיר – תחזיר!

-          

-         אימונים המבטאים לוחמה, אי ויתור.

לסיום

לומר שאתה תמיד "ווינר" זה לא בדיוק נכון, כי אין ממש חיה כזאת שרק

מצליחה כל הזמן, בדיוק כשם שאין כאלה שרק מפסידים כל הזמן.. להיות "ווינר" פירושו

להבטיח תדירות גבוהה של מספר הפעמים שאתה מנצח, שיכול להתבטא במעין תרשים

כזה-

כלומר, הדרך להצלחה מלווה כישלונות,  או כדברי מלומדים הכישלון הוא אבי ההצלחה.. השאלה היא מה וכיצד תלמד מהכישלונות, וכמה זמן ייקח עד שתגענה ההצלחות.